אני בונה פרסומות שיוצאות כולן מהמחשב. והשאלה שאני שומע הכי הרבה היא השאלה הלא נכונה.

היא: “כמה עולה שנייה אחת?” כאילו זה החשבון. זה לא. מחיר השנייה שממנו כל אתר השוואה ממלא את הטבלאות שלו הוא הסעיף הקטן ביותר. המחיר האמיתי נמצא במקום אחר — ואף אחד לא אומר אותו, כי קשה לדחוס אותו לתוך עמודה.

בואו נתחיל בכל זאת ממחיר השנייה. רק כדי להראות כמה מעט הוא מסביר.

כמה עולה שנייה אחת, נומינלית

דגם מחיר (מחירון נטו, USD) אורך קליפ אודיו מסחרי?
Kling 2.6 Pro Kling AI 0.07$/שנייה (ללא קול), 0.14$/שנייה (עם קול) — דרך המשווק fal.ai 5 או 10 שניות השמע מכפיל את המחיר משתמשים בחינם אינם רשאים להשתמש בפלט למטרות מסחריות (ToS 4.6); רק חברים משלמים
Ray 3.2 Luma AI לכל קליפ: 1080p/5 שניות = 1.20$ (≈ 0.24$/שנייה), 720p/5 שניות = 0.30$ 5 או 10 שניות — לפי תוכנית
Sora 2 Pro OpenAI 0.30$/שנייה (Sora 2: 0.10$/שנייה) רק 720×1280 / 1280×720 כן לפי תנאי OpenAI
Veo 3.1 Google Standard: 0.40$/שנייה (720p/1080p), 0.60$/שנייה (4K); Fast: החל מ-0.10$/שנייה; Lite: החל מ-0.05$/שנייה 4, 6 או 8 שניות תמיד פעיל, כלול במחיר Google לא טוענת לבעלות; באיחוד האירופי רק דרך התוכנית בתשלום
Gen-4.5 Runway 12 קרדיטים/שנייה, קרדיט אחד = 0.01$ → 0.12$/שנייה לפי תוכנית — ללא הגבלה; Runway שומרת לעצמה את הזכות לאמן על הפלטים
Wan 2.7 Alibaba דרך Alibaba Cloud Model Studio; משקלים פתוחים רק עד Wan 2.2 (Apache-2.0) 2 עד 15 שניות קובץ משלך או נוצר אוטומטית לפי תנאי Model Studio

נכון ל-24 ביולי 2026. כל המחירים הם מחירי מחירון נטו בדולר אמריקאי, כפי שמופיעים ישירות בדף הספק; קונים באיחוד האירופי עשויים להיות כפופים למע"מ או ל-reverse charge (אין בכך ייעוץ מס). המחירים, מזהי הדגמים וזמינותם משתנים במהירות — יש לבדוק אצל הספק לפני כל החלטה.

שני דברים בולטים.

ראשית, הטווח. בין מחיר השנייה הזול ביותר לזה היקר ביותר יש פער של פי שישה בערך — Kling ב-0.07$, Veo Standard ב-0.40$. מי שמסתכל רק על המספר הזה היה בוחר ב-Kling וזהו. אבל המספר לא אומר כלום על כמה ניסיונות צריך עד שקליפ מסתדר. ובדיוק שם מוכרע החשבון האמיתי.

שנית, התנאים שדפי המחיר משמיטים מלכתחילה. ב-Kling, כמשתמש חינמי אסור לך בכלל לנצל את התוצאה למטרות מסחריות — זה כתוב בסעיף 4.6 בתנאי השימוש, לא בדף המחיר. ב-Veo הסאונד תמיד כלול ובתוך המחיר, ב-Kling הוא מכפיל אותו. ל-Sora 2 יש רק יחס גובה-רוחב אחד בלבד. ו-Sora עומדת להיסגר בעוד כמה שבועות — על כך עוד מעט.

החשבון שאף אחד לא כותב: פסילות

הנה המספר המעשי היחיד שמצאתי מתועד כראוי, והוא מפכח.

עבור פרסומת AI ששודרה במחצית של גמר ה-NBA (עבור בורסת התחזיות Kalshi), היוצר PJ Accetturo תיעד את המאמץ שלו בפומבי: בסביבות 300 עד 400 יצירות עבור 15 קליפים שמישים. אדם אחד, יומיים. כלים: Veo לווידאו, Gemini ו-ChatGPT לפרומפטים, CapCut ו-Premiere לעריכה, Topaz לשדרוג הרזולוציה.

תחשבו את זה מול מחיר השנייה. אם אתם זורקים 20 עד 25 ניסיונות לפני שאחד מסתדר, אז הקליפ השמיש היחיד לא עולה לכם את מחיר השנייה — אלא פי עשרים ממנו. ופתאום ההבדל בין 0.07$ ל-0.40$ הופך למשני: המכריע הוא איזה מודל גורם לכם לפסול פחות פעמים, לא איזה מודל זול ביותר לשנייה בודדת.

זו הסיבה שאני לא מכתיר כאן מנצח. שיעור הפסילה תלוי במוטיב שלכם — צילום מוצר שקט נפסל אחרת מדמות שהולכת דרך הפריים. מי שאומר לכם ש”מודל X הכי זול” השמיט את המשתנה היקר ביותר.

ואז מגיעה העריכה שאחרי

הקליפ מהמודל הוא לא הקליפ המוגמר. הוא חומר הגלם.

קחו את שדרוג הרזולוציה שהפרסומת של Kalshi הזדקקה לו במפורש. שדרוג ה-4K העצמי של Runway מחייב לפי פריים, על פי נוסחה מתועדת. עבור וידאו באורך עשר שניות ב-30 פריימים לשנייה, מדובר ב-360 קרדיטים — כלומר 3.60$ — רק על השדרוג. במודל שהיצירה בו עולה 0.12$ לשנייה, שדרוג הרזולוציה של עשר שניות יקר יותר מהיצירה עצמה. Topaz, הכלי ששימש בפרסומת, הוא הוצאת מנוי נפרדת מעל לכל זה.

וזה רק השדרוג. מעבר לכך יש: עריכה, תיקון צבע, מיקס סאונד, הרכבת 15 הקליפים לסרט אחד שלא מרגיש כמו 15 פרומפטים מודבקים זה לזה. זו אומנות שדורשת זמן — והזמן הזה לא נכלל באף מחיר שנייה.

המשפט הכן הוא: וידאו AI הוא מאיץ, לא תחליף. הפרומפט מחליף את הצילום. הוא לא מחליף את יצירת הסרט.

איזה מודל למה — בזהירות, כי מחר זה כבר שונה

אני בכוונה לא אומר “המודל הכי טוב”. אני אומר מה כתוב היום, ב-24 ביולי 2026, בהוכחות.

בזירת ההשוואה העיוורת של Artificial Analysis, שבה משתמשים מדרגים שני קליפים זה מול זה בלי שמות מותג, נכון לתאריך השליפה מוביל Gemini Omni Flash — עם סאונד, בציון Elo של 1,245 מתוך כמעט 4,000 הצבעות. זו תמונת מצב רגעית, לא חוק טבע: ה-Elo ומספר ההצבעות משתנים מדי יום, ומאחוריו דוחקים Dreamina Seedance ושורה של מודלים שאף אחד לא הכיר לפני שנה.

פיזיקה היא נקודת השבירה הקשה ביותר — והיא לא תלויה ברמת הריאליזם החזותי. מדד ה-Physics-IQ של Google DeepMind בודק עד כמה מודל מבין תהליכים פיזיקליים (האם החפץ נופל נכון, האם המים זורמים בצורה סבירה). המחברים עצמם מדגישים: ריאליזם חזותי והבנה פיזיקלית לא מתואמים. קליפ יכול להיראות פוטוריאליסטי ועדיין להראות פיזיקה שלא קיימת. אף מודל נוכחי אפילו לא מתקרב לווידאו אמיתי.

ההבטחות השיווקיות לגבי עקביות דמויות — אותו אדם לאורך כמה שוטים — הן בדיוק זה: הבטחות. Google מתארת את Veo 3.1 בבלוג שלה עצמה כבעלת “איכות תמונה וסאונד עליונה” ועם האפשרות לספק עד שלוש תמונות ייחוס של דמות. מדד עצמאי לכך Google לא מציינת. מהעבודה שלי בעצמי: עקביות דמויות היא הבעיה המרכזית שעדיין לא נפתרה. תמונות ייחוס עוזרות, אבל לא מבטיחות כלום — ככל שיש יותר שוטים, כך הסטייה גדולה יותר.

השאלה שכמעט אף אחד לא שואל: מותר לי למכור את זה?

בפרסומת, “אני חושב שכן” זו לא תשובה. מה שכתוב בתנאי השימוש שונה מספק לספק — ולעיתים רחוקות מופיע בדף המחיר.

Kling אוסרת במפורש על משתמשים חינמיים כל ניצול מסחרי (תנאי שימוש 4.6: “without our written permission, you may not use … for any commercial purposes”). רק חברים משלמים רשאים. ו-Kling דורשת לסמן את התוצאה בצורה גלויה כ-”Kling AI” (תנאי שימוש 4.5).

Runway מתירה שימוש מסחרי ללא הגבלה ולא טוענת לבעלות על התוצאות שלכם — אבל שומרת לעצמה את הזכות להתאמן עליהן. וכן: אפליקציות שמשתמשות ב-API חייבות להציג בצורה גלויה “Powered by Runway” ולקשר ל-runway.com (תנאי שימוש).

Google לא טוענת לבעלות על הסרטונים שנוצרו, אבל מציינת במפורש שהיא רשאית ליצור את אותו חומר או חומר דומה גם עבור אחרים. כל פלט של Veo נושא סימן מים בלתי נראה מסוג SynthID.

בקיצור: “יצרתי את זה, אז זה שייך לי” לא תקף אוטומטית אצל אף אחד מהספקים האלה. תקראו את הסעיף לפני שהקליפ עולה לאוויר.

תמותת כלים — המכשול שאף אחד לא חושב עליו

ב-24 במרץ 2026 הודיעה OpenAI על כיבוי ה-Videos API שלה וכל מודלי Sora 2, החל מ-24 בספטמבר 2026. בדף ה-Deprecations לא מופיע מודל ממשיך (נכון ל-24.07.2026). מה נובע מכך לגבי האסטרטגיה של OpenAI אני לא יודע — זה לא כתוב שם.

אבל הלקח עומד: אם אתם בונים הפקה על מודל אחד, אתם בונים על משהו שהספק יכול לכבות בהתראה של כמה חודשים בלבד. אותה תבנית אצל Google: Veo 3 ו-Veo 2 כובו ב-30 ביוני 2026, וה-Veo 3.1 הנוכחי עדיין נושא “preview” בשם. ומשקלים פתוחים באמת, שניתן לארח בעצמכם, קיימים ב-Wan של Alibaba רק עד גרסה 2.2 — כל מה שחדש יותר הוא API-only, כלומר תלוי בספק.

מי שרוצה עצמאות חייב לתכנן את זה מראש: או להתבסס על משקלים פתוחים (ולקבל את פער האיכות), או לצפות לבנות מחדש את זרימת העבודה כל כמה חודשים.

המצב המשפטי בגרמניה — בקצרה, ובמפורש לא ייעוץ משפטי

מה שלהלן הוא שחזור של נוסח החוק ומקורות רשמיים, נכון ל-24 ביולי 2026 — לא ייעוץ משפטי. אם וכיצד זה חל על הפרויקט שלכם, במקרה של ספק תבררו עם עורכת דין.

חובת סימון. החל מ-2 באוגוסט 2026, סעיף 50 של ה-EU AI Act (לפי ה-FAQ של נציבות האיחוד האירופי) מחייב שתוכן סינתטי יסומן בצורה קריאה למכונה ויהיה ניתן לזיהוי כ-AI; מי שמשתמש בווידאו AI חייב לחשוף בבירור “דיפפייק” לכל המאוחר בצפייה הראשונה. תקופת המעבר עד 2 בדצמבר 2026 חלה רק על חובת הסימון של הספקים במערכות ישנות. בגרמניה, מאז חוק היישום של תקנת ה-AI (הבונדסטאג, 11 ביוני 2026), מפקחת על כך רשות התקשורת הפדרלית (Bundesnetzagentur). מסגרת הקנסות על הפרות שקיפות מגיעה עד 15 מיליון יורו או 3% מהמחזור השנתי העולמי (סעיף 99(4) ל-AI Act).

הפרט המפתיע לגבי זכויות יוצרים: וידאו שנוצר על ידי AI בלבד לא שייך לאף אחד בגרמניה. סעיף 2(2) לחוק זכויות היוצרים הגרמני (UrhG) מגן רק על “יצירות רוח אישיות” — תוצאה שנוצרה במלואה ובאופן אוטונומי על ידי AI לא עומדת בכך. היא לא מוגנת בזכויות יוצרים; באופן תיאורטי כל אחד רשאי להעתיק אותה. הגנה נוצרת רק דרך התרומה היצירתית שלכם עצמכם — עריכה, בחירה, קומפוזיציה.

והצד השני של המטבע: גם פרצוף סינתטי לחלוטין יכול להפר זכויות. סעיף 22 לחוק זכויות היוצרים באמנות הגרמני (KunstUrhG) — הזכות לתמונה העצמית — חל ברגע שאדם אמיתי ניתן לזיהוי בתמונה שנוצרה — בלי שמצלמה אי פעם פעלה. פרצוף AI שנראה, במקרה או בכוונה, כמו אדם אמיתי, הוא לא שטח ללא חוק.

המסקנה שלי

אם אתם לוקחים איתכם מספר אחד, שיהיה זה: מחיר השנייה הוא לא המחיר. תכפילו אותו בשיעור הפסילה שלכם, תוסיפו שדרוג רזולוציה ועריכה, ותגיעו לכפולה. מודל במחיר שנייה חצי, שגורם לכם לפסול פי שלושה יותר, יקר יותר.

לכן השאלה הנכונה היא לא “מה הכי זול”, אלא “מה נפסל הכי פחות עם המוטיב שלי” — ורק אתם יכולים לענות על זה, על ידי שליחת המוטיב האופייני שלכם דרך שניים-שלושה מודלים וספירת אחוז ההצלחה. לא רשימת המחירים.

ולפני שהקליפ עולה לאוויר: לקרוא את תנאי השימוש, להוסיף את הסימון, ובמקרה של ספק לשאול מישהו שמכיר את המצב המשפטי.

אילו כלים אני משתמש בהם עבור כל מה שסביב — תמונה, עריכה, סאונד, שדרוג רזולוציה — כתוב באינדקס המתעדכן שלי עם 137 כלי AI.

מקורות

כל המקורות נבדקו ב-24 ביולי 2026 ישירות אצל הספקים או הגופים הרשמיים. מחירים ומצבי מודלים משתנים בטווח קצר.

אם משהו כאן נראה לכם מיושן או שגוי: צרו איתי קשר.